1 דקות קריאה
בכולנו זורם נהר עמוק

בכולנו זורם נהר עמוק. הוא תמיד. לפעמים הוא שקט וזורם בחושך. לפעמים הוא עולה על פני האדמה של חיינו, שוצף. בכול מקרה הוא זורם ומשפיע. 

הנהר שם כשאנחנו מדברות עם הילדים שלנו. הוא שם כשאנחנו עומדות בתור בסופר. 

אנחנו רוצות להכיר את הנהר הזה? להבין למה הוא זורם בדיוק כך? מדוע הוא מתעקל במקום הזה, ממהר כאן, מאט שם?

כדאי לנו להכיר אותו או שעדיף שניתן לו לזרום ונשכח ממנו?

אני אומרת שלא חייבים להכיר אותו. אבל כדאי. 

כי הוא זורם בכול מקרה. הוא נושא עליו זיכרונות ילדות. חוויות טובות. טראומות. 

הוא משפיע על הגוף שלנו והגוף מקבל החלטות.

אנחנו חושבות שאנחנו מבינות למה אנחנו מתנהגות בצורה מסויימת במצבים מסוימים, אבל אלו הסברים של התודעה, שממש לא יודעת הכול.

הנהר זורם בגוף ונושא המון מידע. כשאנחנו מכירות אותו טוב, כשאנחנו מוכנות להקשיב לפכפוך שלו, אנחנו לא נישאות עליו עיוורות. אנחנו מודעות. ואז אפשר לשהות רגע ולהגיב בצורה שהיא בהלימה למי שאנחנו רוצות להיות. 

בחדר האימון אנחנו טובלות את רגלינו בנהר. בודקות את המים. מכירות את קצב הזרימה דרך הגוף והמחשבות והשפה. הנהר מסכים לנו ומוסר מידע. הוא לומד לשתף פעולה איתנו ואנחנו איתו. 

במרווח בין המילים, בין המחשבות, אנחנו לומדות לשמוע אותו. להקשיב לו. לקחת אותו בחשבון. 

אני לומדת להכיר את הנהר שלי. מדי פעם אני מגלה עוד עיקול, עוד מערבולת, עוד בריכה שקטה. 

בואי להכיר את הנהר שלך. 



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.